שעה בריו דה ז'נרו, ברזיל:

ריוּ דה ז'ניירוּ (בפורטוגזית: Rio de Janeiro, בהגייה מקומית: [ˈhiw dʒi ʒʌˈnejɾu]), המוכרת גם כריו בקיצור, היא בירתה של מדינת ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל. היא שוכנת באזור הדרום-מזרחי של ברזיל, על שפת האוקיינוס האטלנטי, בחלק הדרומי של האזור הטרופי.
ריו היא היעד התיירותי העיקרי במחצית הדרומית של כדור הארץ. היא המטרופולין השני בברזיל (אחרי סאו פאולו) מבחינת גודל אוכלוסייתה, חשיבותה הכלכלית, המסחרית והעסקית, ופעילותה התרבותית. היא עיר הנמל הגדולה בברזיל. עם למעלה מ-6.3 מיליון תושבים, היא העיר השישית בגודלה באמריקה^[1] וה-26 בעולם.
ריו היא העיר הברזילאית הידועה ביותר מחוץ לברזיל בשל אטרקציות מפורסמות בה, כגון חופי קופקבנה ואיפנמה, הר קורקובדו עליו שוכן פסל ישו הגואל (אשר הוכרז כאחד משבעת פלאי תבל החדשים), הרכבל של הר הסוכר, אצטדיון המרקנה, מפרץ הגואנברה, ומצעד בתי הספר לסמבה הנערך בזמן הקרנבל. היא נבחרה לארח את שלבי הגמר של מונדיאל 2014, ואת אולימפיאדת 2016. תושבי העיר מכנים אותה לעיתים קרובות "העיר המופלאה" (Cidade Maravilhosa) בשל יופייה הטבעי, הכולל צוקים מיוערים העולים בתלילות לגבהים של מאות מטרים, איים טרופיים, חופים לבנים, ומפרצים רחבים. הדימוי החיובי של העיר גם כולל את אופי תושביה, הנתפסים כרגועים ושמחים רוב הזמן, גם העניים שביניהם.
כאחת מערי המטרופולין הגדולות בעולם, ריו גם סובלת מבעיות אורבניות רבות. לדימוי החיובי מתווסף פן שלילי, הכולל רמה מסוימת של אלימות בצורת גניבות ושודים מזוינים. בריו, הניגודיות החברתית מורגשת בצורה בוטה, כאשר שכונות עוני (ה"פבלות" - favelas) שוכנות לצד בנייני עשירים מפוארים.
ריו הייתה בירת ברזיל בין 1763 ו-1960. משמעות השם ריו דה ז'ניירו היא "נהר של ינואר" (בפורטוגזית החודש ינואר נהגה "ז'ניירו"). יליד ריו מכונה "קאריוקה" (carioca), מילה בשפת הטופי-גוארני שמשמעותה "בית האיש הלבן". בשנת 2012 הוכרז שטח של כ-72.5 קמ"ר בעיר, כאתר מורשת עולמית.